חירות היא אחת הזכויות הבסיסיות של כל אדם, אלא אם כן עבר על החוק. יחד עם זאת יש עוד מצב שבו עשויה להישלל זכותו של האדם לחופש מלא – כשמצב נפשי מייצר סכנה עבורו או עבור הסביבה. במקרים אלה עשוי להתבצע אשפוז כפוי, וכאן בעמוד תמצאו מידע מפורט לגבי הפרוצדורה שמובילה לכך.

מי מוסמך לבקש צו לאשפוז בכפייה ומי שוקל את הבקשה?

כל אדם רשאי לבקש לאשפז בכפייה אדם אחר. במרבית המקרים הפנייה תתבצע ע"י קרוב משפחה או חבר, אבל גם שכנים יכולים לבקש זאת ולמעשה ניתן לפנות גם באופן אנונימי. מי שבוחן את הבקשה הוא פסיכיאטר מחוזי. גם מנהל בית חולים פסיכיאטרי ומנהל מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי רשאים להורות על אשפוז כפוי.

כמה זמן אורך אשפוז כפוי?

משך האשפוז הכפוי במקרים שבהם הצו מוצא ע"י פסיכיאטר מחוזי הוא 7 ימים. אם מי שהורה על האשפוז הוא מנהל מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי או מנהל בית חולים פסיכיאטרי, האשפוז יימשך 48 שעות בלבד. לאחר 7 ימים פסיכיאטר מחוזי מוסמך לקבוע עוד 7 ימי אשפוז. גם לאחר מכך ניתן להאריך את האשפוז הכפוי, אבל הסמכות נתונה לוועדה פסיכיאטרית.

באילו מקרים יוצא צו?

באופן טבעי שלילת החירות של אדם, גם אם למען טיפול, מתרחשת רק כשהנסיבות מחייבות זאת. בהקשר זה כדאי לדעת שישנם שני סוגים של צווי אשפוז בכפייה: צו אשפוז דחוף וצו אשפוז לא דחוף. אשפוז כפוי דחוף מתבצע כשאדם מגיע למצב פסיכוטי ועקב כך עלול לפגוע בעצמו או באחרים באופן מידי. אשפוז לא כפוי מתבצע כשיש מסוכנות דומה, אבל לא באופן מידי. גם כשאדם גורם סבל נפשי ממשי לאדם אחר ייתכן אשפוז בניגוד לרצונו.

בכל מקרה חשוב להדגיש כי מטרת האשפוז בכפייה אינה ענישה אלא אפשור טיפול משמעותי ומקיף באדם שסובל ממצוקה נפשית חמורה. אם כתוצאה מהאשפוז הכפוי נגרמו לאדם נזקים, מכל סוג שהוא, הוא רשאי לתבוע את המוסד שבו אושפז בגין רשלנות רפואית.